<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן שע"ז</h1>
<h2>דף עג:</h2>
שאלת בהא דאמרן בפרק בן סורר ומורה הכא במאי עסקינן שבא עליה שלא כדרכה וחזר ובא עליה כדרכה, דאלמא ביאה שלא כדרכה אינה בדין קנס, וקשיא מדאמרינן בקדושין [י' ע"א] ומודה רבי לענין קנס שכולן משלמים, אלמא אפילו שלא כדרכה איכא קנס, והארכת בזה. זו ודאי קושיא היא לראשונים, ובאמת כי אפילו משלא כדרכה משלמי קנס מההיא דפרק קמא דקידושין ומההיא דיבמות [נ"ט ע"א], אבל מכל מקום לא דקדק מר בלשון הקושיא, דמההיא דבן סורר ומורה לא משמע דלא משלם קנס משלא כדרכה כדכתב מר, דהתם היינו טעמא משום דבביאה ראשונה קים ליה בדרבא מיניה דנתן להצילה בנפשו, הא בנערה דעלמא דלאו חייבי כריתות ומיתות בית דין אפילו (מכדרכה) [משלא כדרכה] משלם. אלא דלא משלם קנס אחר קנס משלא כדרכה ודאי שמעינן מהתם לכדרכה, מדקאמר הכא במאי עסקינן שבא עליה שלא כדרכה וחזר ובא עליה מכדרכה, ואם איתא דמשלם משלא כדרכה קנס על ביאה שניה למה ליה למימר וחזר ובא עליה כדרכה, לימא הכא במאי עסקינן שבא עליה שלא כדרכה וחזר ובא עליה דמשמע בין שחזר ובא עליה שלא כדרכה בין מכדרכה, ובהא ודאי איכא למידק מההיא דפרק קמא דקדושין [י' ע"א] דאמרינן מודה רבי לענין קנס שכולם משלמין. והתירוץ הנכון ששמעתי בזה הוא מה שאמרו לי משם הרב ר' מאיר אבולעפיא מטולטולא, דהתם בפרק בן סורר לרבותא נקט וחזר ובא עליה מכדרכה, שאילו אמר משלא כדרכה הוה אמינא משלא כדרכה הוא דלא ניתן להצילה בנפשו לפי שכבר נפגמה משלא כדרכה בביאה ראשונה ולפיכך משלם קנס, הא חזר ובא עליה מכדרכה אינו משלם קנס דעדיין ניתן להצילה בנפשו, לפי שביאה שלא כדרכה לא משויא לה פגומה לכדרכה והשתא הוא דקא פגים לה מכדרכה, קמ"ל דביאה שלא כדרכה משויא לה פגומה לגמרי ואפילו לכדרכה, מדומה אני שכך שמעתי משמו וזה אמת והנכון.
